הרושם הראשון שמקבלים מהנעשה בבית ספר יסודי ברוח חינוך ולדורף הוא של פעילות אמנותית מתמשכת: הילדים שרים, מנגנים, רוקדים, מציירים, רושמים, מציגים, מדקלמים ומפסלים ותוך כדי כך גם לומדים. מחברות הלימוד גדולות ומלאות צבע ומחליפות את ספרי הלימוד המקובלים כיצירה אמנותית של הילדים עצמם. כיתות הלימוד צבעוניות ואסתטיות, על הקירות תלויות יצירות אמנות של התלמידים והמרחב הבית ספרי מטופח. בבית ספר התיכון רואים ילדים עובדים בסדנאות מלאכה מגוונות, מעמיקים בתחומי ידע עיוניים ומבצעים פרויקטים אמנותיים וחברתיים. כמו כן אפשר להתרשם כי היחסים בין המורים לילדים חמים והקשר האנושי בין כל באי בית הספר חשוב ומטופח. בית ספר ולדורף עובד מתוך הרעיון שכל ילדה וילד נושאים בקרבם עולם שלם, צבעוני ומגוון של כישרונות, יכולות ומתנות ושתפקיד התהליכים החינוכיים הוא לטפח, לעודד ולפתח עולם פנימי זה. כל מה שנעשה במהלך יום הלימודים הוא מעין תזונה נכונה – פיזית, נפשית ורוחנית – כדי שעולם פנימי זה יוכל להתממש ולהתפתח. ההתייחסות לילדים היא מתוך פסיכולוגיה התפתחותית שרואה בילדות פרק חיים משמעותי וחשוב בפני עצמו. התהליכים החינוכיים שנעשים בבית הספר מכוונים למקום התפתחותי שבו נמצאים הילדים. בית ספר ולדורף מנסה אפוא להיות מקום שמתאים ומכוון לילדים עצמם. אווירת בית הספר, התהליכים הלימודיים, הקשרים בין המורים לתלמידים, הערכת התלמידים וכל שאלה חינוכית אחרת עוברים התפתחות במהלך השנים, וזאת במקביל להתפתחותם של הילדים עצמם.

בכך שהוא פונה להתפתחות הילד ועובד לאור פסיכולוגיה התפתחותית מכוון בית ספר ולדורף, במישורים רבים, הרבה יותר לילד עצמו ופחות לדרישות מערכתיות כאלו ואחרות. מחנכי בית הספר עושים מאמץ לכוון את דרכי ההוראה לילדים שעמם הם עובדים ולשלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים. מכאן שפעמים רבות מבטאים תהליכי הלימוד פעילות יצירתית ואמנותית מלאת חיים ולא העברת ידע לשם עצמו. הלימוד נתפס כתהליך פנימי ואקטיבי, שרק הילד עצמו מסוגל לעשותו, ועל המורה לעורר תהליך זה. באופן מוחשי יותר ניתן לראות כי בבית ספר ולדורף לא עובדים עם ספרי לימוד אלא עובדים בכל הנושאים העיוניים בתקופות לימוד מרוכזות של מספר שבועות, כאשר בכל תקופה יוצרים התלמידים "מחברת תקופה" - ספר לימוד אינדיווידואלי ויצירתי שהם מכינים בעצמם. כמו כן מספר שנים רב מלווים מחנכי הכיתות את כיתתם ויוצרים במודע קשרים אנושיים חמים ותומכים עם תלמידיהם, הכיתה כקבוצה חברתית מטופחת באופנים שונים ואין מבחנים וציונים מספריים עד לכיתה ז-ח. יש להדגיש כי תכנית הלימודים של בית ספר ולדורף אינה שונה בהרבה מתכנית הלימודים הנהוגה בבתי ספר ממלכתיים אלא שדרכי הלימוד, מתודות ההוראה, קצב הלימוד ופעמים רבות גם היחס לילדים, שונים באופן ממשי. על פי חינוך ולדורף מרוץ תחרותי והישגי בגיל צעיר אינו תורם להתפתחות בריאה של ילדים, ולכן אין לזרז את התלמידים ואין לקחת חלק בהכנות בלתי פוסקות לקראת דבר מה שנמצא מעבר לתהליך החינוכי עצמו. בית הספר ולדורף מעניק לתלמידיו ומוריו זמן לתהליכי עומק וללימוד משמעותי וחוויתי ככל הדרוש להם, ועם זאת עומדים תלמידיו בכל הדרישות הלימודיות של משרד החינוך החל מכיתה ד, נבחנים במבחנים הארציים של המשרד ומגיעים להישגים נאים.

גן הפועל ברוח חינוך ולדורף מכוון את הילדים קודם כול לתנועה, לפעילות חושית מגוונת, למשחק חופשי מלא דמיון, לפעילויות יצירתיות בתחומים שונים, לחוויות טבע ולכל הקשור בטיפוח הגופניות הבריאה וההרמונית של הילד. בשנות הגן מחקים הילדים באופן טבעי ובריא את מעשי המבוגרים. הפעילות שאותה רואים וחווים הילדים הופכת כך לפעילות פנימית ולחיים פנימיים. בגן שואף הצוות החינוכי ליצור סביבה בריאה ככל שניתן, כך שהילדים יחוו אותה ויהפכו אותה לשלהם. זהו הגיל התנועתי ביותר בביוגרפיה האנושית; הילדים באופן טבעי עושים, פועלים, עובדים ומשחקים. הם חווים בכל חושיהם את העולם סביב ללא תודעה. נוסף על כך גן ילדים ברוח חינוך ולדורף שם דגש על אווירה תנועתית, חושית ופעלתנית זו ומנסה ליצור מקום שבו יוכלו ילדיו להיות פעילים ככל האפשר. לדוגמה, הצעצועים בגן עשויים מחומרים טבעיים והם גולמיים ככל האפשר, זאת כדי לאפשר לילדים ליצור בתוכם, באמצעות כוחות הדמיון, את הדבר שאתו הם מעוניינים לשחק כרגע. כמו כן אין בגן זה טלוויזיה, לא מחשב ולא מוזיקה אלקטרונית משום שאלו מונעים פעילות ועשייה פנימית וחיצונית ויוצרים עבור הילד את מה שהוא עצמו, מתוכו, כדאי שייצור. מושג ההכנה לכיתה א שונה אף הוא מהמקובל. ההכנה הטובה ביותר לבית הספר מבחינה התפתחותית היא לעבוד באינטנסיביות על הכשרים שאותם יכול הילד בגיל הגן לחזק: פעילות גופנית, משחק חופשי מלא דמיון, יצירה אמנותית חופשית, חוויות חושיות עזות ורב תחומיות וכדומה. פעילות מחשבתית מודרכת ומכוונת וידע מופשט עלולים רק להפריע ולעכב את התפתחות הילד, ובכך לפגוע במה שעליו לעשות בשנות בית הספר.

למורים ולגננים שייסדו את חינוך ולדורף בארץ בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת היה חשוב כבר בהתחלה לשלב אימפולס חינוכי זה במציאות החינוכית הקיימת ולהכיר בו כזרם חינוכי משמעותי שעשוי לתרום לכל ילד וילדה במערכת החינוך בישראל. לפיכך עמדנו תמיד בקשר עם נציגי משרד החינוך ועשינו מאמצים רבים להכיר בחינוך ולדורף, לזכות בתמיכה ממלכתית וציבורית ולאפשר לכמה שיותר ילדים לזכות בפירותיו של חינוך זה. בתי ספר ולדורף בארץ ורוב גני הילדים מוכרים על ידי משרד החינוך וזוכים לתמיכתו ומימונו. כחצי מבתי הספר הם ממלכתיים לכל דבר, שפועלים כבתי ספר ייחודיים, על יסוד עקרונות חינוך ולדורף, והחצי האחר מוכרים כ"בית ספר מוכר ואינו רשמי", מעמד לו זוכים בתי ספר חרדיים ואלטרנטיביים רבים בארץ. למעשה כל בתי הספר הם בפיקוח משרד החינוך ונמצאים בליווי של הרשות המקומית.

בגנים ובבתי ספר ולדורף לומדים ילדים רגילים שהמשותף להם הוא שהוריהם והם עצמם רוצים לעבור את ילדותם באופן מלא עניין ובהנאה ולהיות במסגרת לימודית שמתאימה לצורכיהם ושנותנת תשובה התפתחותית ואנושית לשאלותיהם העמוקות. מעבר לכך קשה למצוא מכנה משותף לתלמידי בתי ספר ולדורף. בגנים ובבתי הספר ברחבי הארץ נמצאים ילדים מרקע תרבותי וחברתי שונה, מדתות שונות, יהודים וערבים. גנים ובתי ספר ולדורף לא עושים מבחני קבלה לקבלת ילדים, לא בודקים את יכולותיהם במישור זה או אחר ולא מכוונים את ההרשמות לסוג אוכלוסייה מסוים. כל ילד ללא הבדל של מין, גזע, דת, תרבות או מעמד מוזמן להירשם למסגרות של חינוך ולדורף. בתי הספר מקיימים לרוב פגישת היכרות עם הילד והוריו שמיועדת לראות אם ההורים והילד רוצים את אופי חינוך ולדורף ומתאימים לגישה חינוכית זו. לעתים קרובות אין מקום בגן או בבית הספר באזור המגורים של המשפחה המעוניינת. חוסר המקום נובע מהביקוש הרב. אנו ממליצים לרשום את הילד כבר בגיל הצעיר לגן ולדורף, כך שדרכו החינוכית תתחיל בגיל צעיר ותהיה שלמה יותר.

אנתרופוסופיה היא השקפת עולם ודרך התחנכות רוחנית מיסודו של רודולף שטיינר (1861 – 1925) שהיה מחנך, פילוסוף, מדען והוגה דעות. היא מכוונת לאנשים בוגרים שמעוניינים לקבל דרכה תוכן רוחני לחייהם וכן אפשרות להבנה מעמיקה של תהליכים באדם ובעולם. הרבה לאחר שהחל לדבר ולכתוב על האנתרופוסופיה פנו אל שטיינר וביקשו ממנו לייסד בית ספר על בסיס הפסיכולוגיה והבנת האדם שאותה הוא מייצג. שטיינר נענה לבקשה וב-1919 הוקם בית הספר ולדורף הראשון בשטוטגרט שבגרמניה במסגרת מפעל לייצור סיגריות שנקרא "ולדורף-אסטוריה" ושהיה מכוון תחילה לילדי הפועלים באותו מפעל. בתי ספר ברוח חינוך ולדורף התפשטו כבר בימיו של שטיינר לעוד מקומות בגרמניה, בשוויץ, באנגליה ובהולנד. כיום יש יותר מאלף בתי ספר ברוח זו בכל העולם. השקפת העולם האנתרופוסופית אינה קשורה ישירות לנעשה בבית הספר ובגן, לא מלמדים אותה והיא לא נושא לשיחה עם ילדים. היא משמשת להשכלת מורים, לפיתוח כישורים ומיומנויות במסגרת הכשרת המורים ברוח חינוך ולדורף והיא הבסיס הפסיכולוגי שעליו נשענות מתודות ההוראה ושדרכו מנסים להבין את הילד והתפתחותו בבתי ספר ולדורף. השם "בית ספר אנתרופוסופי" או "חינוך אנתרופוסופי" יכול להטעות משום שאנו מקפידים לא לערב השקפות עולם ורעיונות רוחניים עם הנעשה והנלמד בבתי הספר.

לדעתנו, אין ילדים ואנשים בוגרים ללא כישרון אמנותי. הכישורים האמנותיים חבויים בכל ישות אנושית מעצם טבעה. לצערנו, יש אנשים שלא פיתחו את הפן האמנותי שחבוי בהם. אחת ממטרותיו של חינוך ולדורף היא לאפשר לכל ילד להגיע למעיין היצירתי והאמנותי החבוי בו ולפתח אותו בהתאם לטבעו המיוחד. עם זאת לכל ילד יש יכולת ורצון לבטא את כישרונותיו האמנותיים באופן זה או אחר המתאים לו עצמו. במהלך הדרך החינוכית מהגן ועד לסוף כיתה י"ב מכוון בית ספר ולדורף את חניכיו להתנסות רב תחומית במישורים אמנותיים שונים ומגוונים כדי שיוכלו להכיר את עצמם ואת המדיום האמנותי של כל תחום ותחום. בכיתות בית הספר היסודי, ההתנסות האמנותית מודרכת ומכוונת יותר על ידי המורים, כך שהילדים מכירים את התחום ורוכשים בו בסיס נכון ומקצועי לעבודה אישית. בכיתות התיכון עוברת העבודה האמנותית ליצירה אישית בכיוונים שאותם בוחר הילד עצמו. דווקא ילדים שבשנות הגן ובשנים הראשונות של בית הספר היסודי נראים כאילו אינם מתעניינים באמנות ובתהליכים יצירתיים, הם לעתים אלו שצריכים יותר מכול התנסות אמנותית מלאת חיים. זו יכולה לתת להם איזון לכוחות החשיבה ולבסס בקרבם תשתית אנושית ויצירתית לכישרונותיהם האחרים.

לא בהכרח. המציאות כיום היא שהורים משלמים עבור ילדיהם תשלומי הורים גבוהים בעבור הלימודים בגן או בבית ספר ולדורף במקומות מסוימים. הדבר אינו קשור ישירות לרוח החינוכית או לשיטות ההוראה והלימוד אלא לכך שחלק מהגנים ובתי ספר ולדורף אינם מוכרים באופן מלא על ידי משרד החינוך, ולכן מקבלים רק חלק מהמימון לו זוכים רוב תלמידי ישראל (כמו בהרבה מבתי ספר אלטרנטיביים אחרים וגם בחלק מבתי הספר של הזרם החרדי). במקומות שבהם בתי ספר ולדורף הם ממלכתיים, פוחתים תשלומי ההורים באופן ניכר. סיבה נוספת לתשלומי ההורים הגבוהים בעבור הלימודים בית הספר, גם בבית ספר ולדורף ממלכתי, היא שאנו רוצים לתגמל את המורים בעבור עבודות נוספות שאינן מתוקצבות על ידי משרד החינוך כמו הכנת תכניות לימודים, עבודה על מתודות הוראה, שיחות על התפתחות בית הספר, הוראה של מורים לעתיד וכדומה. במקרה זה ההורים אינם משלמים תשלומי הורים אלא תורמים מרצונם לעמותת הורים שהם מקימים ומתפעלים לטובת היוזמה החינוכית.

חינוך ולדורף מיועד לכל הילדים ללא קשר ליכולותיהם בתחומים השונים ולקצב התפתחותם. הרוח החינוכית כמו גם מתודות ההוראה והלימוד מכוונות לפן האנושי של כל ילדה וילד, ולכן כל אחת ואחד יכולים למצוא את עצמם במסגרת חינוכית זו. עם זאת הגישה האנושית, היחס האישי, הדגש על יצירה אמנותית וההימנעות מציונים ומבחנים בבית הספר היסודי מאפשרים לבתי ספר ולדורף לקבל ילדים בעלי צרכים מיוחדים לכיתות רגילות ולעבוד עמם פעמים רבות כחלק חשוב מהגוף החברתי של הכיתה. דבר זה יצר במקומות שונים את הרושם כי מדובר בבית ספר שמיועדים בעיקר לילדים בעלי צרכים מיוחדים, רושם שאינו נכון. למעשה אנו רואים בכל ילד אדם בעל צרכים מיוחדים. לעתים דווקא הילדים שמתפתחים מהר בתחומים אלו או אחרים ושנחשבים למשל למחוננים הם אלו שזקוקים יותר מכול לאווירה האמנותית, החמה והאטית יותר של בית ספר ולדורף. בתי ספר ולדורף מיועדים אפוא לכל הילדים. הם חממה חינוכית ואנושית במקומות שונים בארץ ובעולם, בעיקר לילדים עם התפתחות בריאה. עם זאת מקבלים בתי ספר ולדורף בברכה גם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. השילוב של ילדים אלו צריך להיעשות לאחר מחשבה ולהיות נכון ומתאים הן לילד עצמו והן לכיתה ולקהילת בית הספר. פעמים רבות השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים עשוי לתרום רבות גם לקהילת הכיתה וליחסים החברתיים במסגרתה וגם לאווירה החינוכית של קהילת בית הספר.

ניסיון של שנים רבות הראה כי ילדים בעלי כישרונות יוצאי דופן בתחום זה או אחר מוצאים בחינוך ולדורף דרך התפתחותית שיכולה לתמוך בהם הן באופן כללי והן בטיפוח כישרונם המיוחד. ילדים בעלי יכולת גבוהה וכישרון יוצא דופן (כמו נגינה בכלי, ספורט, אמנות, חשיבה מופשטת, מדעי הטבע וכיו"ב) עשויים לקבל בבית ספר ולדורף את האיזון המתאים לטיפוח חד צדדי של כישרון מסוים, זאת באמצעות פעילות יצירתית במגוון תחומי האמנות, העשייה והעבודה בסדנאות והלימוד המעמיק. אלה מרחיבים את תחומי העניין ועשויים להעניק מעין מסגרת להעמקה בתחום מסוים. אין כל מניעה מבחינת הפסיכולוגיה ההתפתחותית של חינוך ולדורף לטפח כישרון של ילד זה או אחר, אבל צריך לעשות זאת בגיל המתאים לילד ולתחום הנדון. ממסגרות של חינוך ולדורף, גם בארץ וגם בעולם, יצאו מוזיקאים, אנשי מדע, ספורטאים, שחקנים, אנשי היי-טק, בנאים, חקלאים ועוד, חלקם טיפחו את כישרונם המיוחד כבר מגיל צעיר, זאת במקביל למה שינקו בבית הספר. יש לזכור כי הגישה של חינוך ולדורף רואה בכל ילד אדם בעל כישורים ויכולות רבות, שפעמים רבות מתגלים בגיל מאוחר יחסית או עוברות שינוי לתחומים אחרים כבר במהלך הילדות. בהקשר זה תפקיד החינוך הבית ספרי הוא להעניק לילד את הביטחון בעצמו וביכולותיו ולהציע לו מגוון התנסויות רחב ומגוון, כך שיוכל להכיר צדדים רבים של ישותו ולטפח את הבסיס הגופני, הרגשי, והשכלי שעליו יוכלו כישרונותיו ויכולותיו להתפתח באופן הרמוני ומעמיק ביותר.

תהליכי ההערכה בבית ספר ולדורף מושתתים מצד אחד על גישה אנושית ורב תחומית לילד, ומן הצד האחר על ניסיון להתאימם להתפתחותו של הילד. בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי נובעים תהליכי ההערכה מהקשר החם בין המורים לילדים, מתהליכי אמנות במגוון רחב של מישורים ומשיחות בין כל השותפים בחינוכו של הילד. אין בכיתות אלה מבחני ידע ולא ציונים מספריים אלא הערכות אמנותיות, בשיר, בסיפור, בציור או בשיחה בעל פה, בסיומן של תקופות לימוד ובסיום כל שנת לימודים. ילדים בבית ספר ולדורף לומדים לרוב מרצונם, מתוך עניין וסקרנות טבעיים ואינם זקוקים להנעה חיצונית ולאווירה תחרותית כדי לקחת חלק בתהליכי למידה ולרצות לדעת עוד על העולם סביבם. מכיתות ז-ח ובבית הספר התיכון עושים לעתים שימוש במבחנים כהערכות אובייקטיביות יותר, אבל תמיד כחלק מתהליך לימודי רב-תחומי ומתהליכי הערכה נוספים כמו הופעות, הצגות, תערוכות של עבודות אמנות, תוצרים של עבודה בסדנאות (נפחות, קליעת סלים, צורפות, כלים מחמר ועוד), פרויקטים משותפים בתחומי חברה ותרבות וכדומה. ההערכה בכיתות התיכון כוללת גם הערכה עצמית של התלמיד את עצמו ולעתים גם הערכת עמיתים.

בבתי ספר ולדורף מקובלת חלוקה שונה של יום הלימודים ושל תחומי הידע הנלמדים. הכוונה היא שהתלמידים יתרכזו בתקופה מסוימת בתחום לימודי אחד ויחוו אותו באינטנסיביות ובצורה רב צדדית במשך תקופה ממושכת, ולא ילמדו מספר תחומים רב בכל יום לימודים. הדבר נעשה במה שמכונה "שיעור תקופה" או "שיעור ראשי". במהלך שלושה עד ארבעה שבועות נלמד תחום ידע אחד, כל יום, במשך כשעה וחצי, כלומר תקופת לימודים מרוכזת במקצוע מסוים. זו מאפשרת העמקה, למידה אינטגרטיבית, חיבור אינטנסיבי יותר עם התחום ולימוד ממוקד. תחומי הלימוד מתחלפים כך כל מספר שבועות. בבית הספר היסודי נלמד "שיעור התקופה" בשעות הבוקר המוקדמות ולאחריו נלמדים שיעורים שדורשים תרגול שבועי מסודר כמו שפות זרות, חינוך גופני, תנועה, מוזיקה, מלאכת יד ובכיתות גבוהות יותר גם שיעורי תרגול שבועיים בלשון ובמתמטיקה. בבית ספר התיכון לומדים הנערות והנערים שני תחומי ידע במהלך תקופה מוגדרת, כך שהם מעמיקים בכל יום לימודים, בשני תחומים עיקריים. המשך היום מוקדש לתרגול של שפות זרות, למתמטיקה, לעבודה בסדנאות המלאכה, לאמנות ועוד. תחום ידע בעל משקל כמו שפת אם או מתמטיקה נלמד במהלכה של כל שנת לימודים במספר תקופות לימוד מרוכזות. הניסיון מלמד כי תלמידים שלומדים בדרך זו אינם שוכחים את הנלמד בין שתי תקופות לימוד. הלימוד בצורה של העמקה ואז הרפיה מספר פעמים בשנה יוצר תהליך לימודי משמעותי ומדבר עם הריתמוסים הטבעיים של הילד.

הקשר בין המחנך לילד יוצר את לבו של כל תהליך חינוכי. קשר טוב ותומך, שמבוסס על הכרת הילד ויכולותיו כמו גם מאבקיו ואתגריו יוצר גם את הבסיס לתהליכי לימוד משמעותיים, בכל גיל ובעיקר בגילאי בית הספר היסודי. כדי לחזק קשר זה ולתמוך בו נהוג בבתי ספר ולדורף שמחנך הכיתה ילווה את כיתתו מספר רב של שנים. אין חובה שליווי זה יימשך כל תקופת בית הספר היסודי, מכיתה א עד כיתה ח, אבל זאת אפשרות בבתי ספר רבים. ליווי אותה קבוצת ילדים מספר שנים רב יוצר אפשרות להעמקת הקשרים, להיכרות אינטימית עם הילד ומשפחתו ולתמיכה בהתפתחותו גם מעבר לנעשה בבית הספר. במחקרים שנעשו על בוגרי בתי ספר ולדורף בארץ ובעולם נמצאו לגבי רוב רובם של הבוגרים התייחסויות חמות וחיוביות מאוד בנוגע לקשר ארוך השנים עם המחנך בזמן בית ספר יסודי. חלק חשוב בהכשרת המחנכים במסגרות של לימודי חינוך ולדורף עוסק בשאלות ובאתגרים שמציבה תקופה ליווי ארוכה זו.

בבתי ספר ולדורף בארץ מלמדים – בקווים עיקריים - את אותה תכנית לימודים של משרד החינוך, בייחוד בתחומי תכנית הליבה. לעתים יש שינויים בקצב הלימוד ובדרישות הלימודיות ולעתים בסדר של נושאי הלימוד, שינויים שנובעים מהפסיכולוגיה ההתפתחותית שעומדת בבסיס חינוך זה. השוני הגדול אינו בתכניות הלימודים אלא במתודות ההוראה, באקלים הבית ספרי, בשיטות ההערכה וברוח החינוכית. אותם נושאי לימוד שנלמדים בכל בית ספר יסודי נלמדים באופן אמנותי, מלא דמיון ורגש ועם דגש על פעילות, תנועה, משחק ויצירה. התלמידים מכוונים לעבר לימוד משמעותי וחווייתי והם אינם נבחנים ואינם מקבלים ציונים על עבודתם. בכיתות בית הספר התיכון לומדים באופן רחב ואינטגרטיבי, כאשר כל נערה ונער עוברים מסלול של יצירה בסדנאות, התנסויות אמנותיות בתחומים שונים ותהליכי לימוד עיוני שמבוסס על חשיבה, עבודה אישית ושיחות בקבוצה. עם זאת ניגשים תלמידי בית ספר ולדורף למבחנים ארציים ואזוריים המקובלים במערכת החינוך ולמבחני בגרות בחטיבה העליונה ועוברים אותם לרוב בהצלחה.

אנו שואפים שמורינו יהיו בעלי הכשרה הן ביסודות חינוך ולדורף והן במערכת האקדמית הרגילה. הכשרת המורה ברוח חינוך ולדורף עומדת על ארבעה יסודות עיקריים: העמקה בפסיכולוגיה ההתפתחותית של שטיינר, התבוננות בילדים והכרתם, הכשרה אמנותית רב תחומית והתנסות מעשית אינטנסיבית. ההכשרה נמשכת שלוש עד ארבע שנים בלימודי ערב במקביל לעבודה בהכשרות פרטיות או בלימודים מלאים במכללת דוד ילין בירושלים ובסמינר הקיבוצים בתל-אביב. הכשרות אלו משלבות בין לימודי חינוך ולדורף ובין לימודי תואר ראשון בחינוך. המטרה של הכשרת מורים וגננים ברוח חינוך ולדורף אינה רכישת ידע או עקרונות מופשטים אלו או אחרים אלא הכשרת האדם במובנים העמוקים ביותר כדי לסייע לו לעבוד באופן המכוון ביותר לילדים עצמם. אנו מדברים על תהליכי שינוי והתפתחות אישיים, על עיבוד עולם הרגש על ידי תהליכים אמנותיים ועל השראה מעולם מחשבות רוחני בנוגע לשאלות חינוכיות ואנושיות. מחנך טוב הוא אדם שמסוגל לעשות תהליכים אישיים עם עצמו, להכיר את עצמו ולעבור התפתחות בכל שיעור, תקופה או תהליך לימודי, איכויות שאנו מנסים לעודד בהכשרה.

ניתן להעביר ילדים ממסגרות חינוך אחרות לגנים ולבתי ספר ולדורף בכל שלב וכיתה. אמנם יש חשיבות לדרך החינוכית השלמה ולכך שילדים יתחילו בדרך זו מוקדם ככל האפשר. עם זאת הניסיון מוכיח כי ילדים שמצטרפים בכיתות שונות, גם בכיתות בית הספר התיכון, מצליחים לרוב להשתלב היטב במעשה החינוכי. אופי ההשתלבות והצלחתה תלויים בגישה של ההורים ובנכונותם להתמסר לאופייה המיוחד של גישת חינוך ולדורף בגילים הצעירים של בית הספר היסודי ובגישה של הילדים עצמם בכיתות הגבוהות יותר של בית הספר היסודי ובבית ספר התיכון. לדעתנו, בית ספר ולדורף מתאים לכל ילדה וילד שמעוניינים בתהליכי לימוד משמעותיים, בהכרת הצדדים היצירתיים של עצמם ובטיפוח הקשרים החברתיים עם חבריהם ועם אנשים מבוגרים סביבם. ילדים יכולים גם לעבור מגן ומבית ספר ולדורף לכל מסגרת חינוכית אחרת ללא כל בעיה מיוחדת. לעתים, בכיתות מסוימות, יכול להיווצר אמנם פער לימודי מסוים בין תלמידי בית ספר ולדורף לתלמידי בית ספר רגיל, לשני הכיוונים, אך אין בעיה לסגור פער זה ולהשתלב בעבודת כל כיתה ובהישגיה. כאמור, תלמידי חינוך ולדורף לומדים למעשה את אותה תכנית לימודים של משרד החינוך ואת אותם תחומי לימוד, אבל השוני העיקרי הוא בדרכי הלמידה, באווירה הלימודית ובגישה לילד.

תלמידי בית ספר ולדורף בבתי הספר התיכונים בארץ ניגשים ברובם למבחני הבגרות ועוברים אותם לרוב בהצלחה. בגיל זה, כיתות י עד י"ב, אין בית הספר כופה על תלמידיו לגשת לבחינות הבגרות אלא משאיר החלטה זו בידיהם. עם זאת בבית הספר מתקיימים לימודים לקראת בחינות הבגרות. בחטיבה העליונה של בית הספר יכולים פירותיה של הדרך החינוכית שעשו הנערות והנערים עד כה לבוא לידי ביטוי באופן ממשי, בין השאר מדובר על הצגות גדולות של הכיתה כולה, על פרויקטים אמנותיים בתחומי המוזיקה והעיצוב, על מעורבות חברתית והתנדבות במקומות שונים בארץ ועל פרויקטים לימודיים שמשלבים בין לימוד עיוני מעמיק ובין תחומי אמנות, עבודות עיוניות ועוד. חשיבותם של תהליכים אלו והזמן המוקדש להם אינם מאפשרים לתלמידי בית הספר להרחיב את לימודי הבגרות למספר יחידות גדול. לפיכך מגיש בית הספר את תלמידיו לבגרות מלאה, אך מינימלית מבחינת היקפה.

אוריתמיה היא אמנות תנועה שפותחה על ידי שטיינר בתחילת המאה העשרים. יש לאוריתמיה היבט אמנותי - מופיעים איתה על במות כביטוי תנועתי של מוזיקה או דיבור (שירה, ליריקה, סיפורים וכדומה) והיבט חינוכי - משמשת לטיפוח הגופניות והתנועתיות של ילדים. בגנים ובבתי ספר שעובדים ברוח חינוך ולדורף מתרגלים הילדים בגן, בבית ספר יסודי ולעתים גם בכיתות התיכון אמנות תנועה זו לרוב בשיעורים שבועיים שניתנים נוסף על שיעורי חינוך גופני, משחקים, טיולים בטבע ועבודה על מיומנויות גופניות בפתיחת הבוקר בכיתות בית הספר היסודי. לאמנות האוריתמיה ערך רב בעיצוב הגופניות של הילד ובתרגול של ריתמוסים, מקצבים, תנועות ומחוות שמעודדים את הקואורדינציה וכוחות גופניים ונפשיים. כמו כן עובדת האוריתמיה על היחסים החברתיים בקבוצה, על הקשבה, כבוד וסבלנות.

המתמטיקה ומקצועות מדעי הטבע נלמדים באופן רציני ומתודי בבתי ספר ולדורף לכל אורך השנים. בהתייחס לפסיכולוגיה ההתפתחותית שעומדת בבסיס חינוך ולדורף אנו מנסים לפנות לצד החווייתי והרגשי בהוראת המדעים בבית הספר היסודי ופחות לשים דגש על חשיבה מופשטת ותיאוריות כלליות. מכיתה ו והלאה פוגש התלמיד לראשונה תופעות מדעיות כמו מגנטיות, אקוסטיקה ואור המעוררות בו פליאה ורצון עז לחקור. העיקרון המנחה הוא מפגש בלתי אמצעי עם התופעות עצמן, ללא ספרי לימוד המציגים מושגים ותיאוריות מוגמרות. אנו שמים דגש על פיתוח יכולת ההתבוננות, ההקשבה והסבלנות הדרושים לצורך חקר אמיתי של תופעות טבע, בתחילה באופן איכותי ואחר כך גם בעזרת מדידות. הקשר לאדם נשמר בכל התחומים הן בחקר מדעי האדם כמו אנטומיה והן בהסתמכות על החושים כאמצעי חשוב לביסוס כל תיאוריה חשיבתית. התבוננות ואיסוף רשמֵי חושים קודמת להסקת מסקנות, המביאה לידי עריכת שיפוטים הגיוניים ולבסוף לפיתוח של מושגים שאותם ניתן ליישם בהקשרים רבים בחיים. כל תלמיד עורך לו ספר משלו על התופעות שהוא חוקר, בלוויית ציורים אמנותיים ומדעיים כאחד במגוון נושאים מדעיים, מבוטניקה ועד לפיזיקה וכימיה. אנו נזהרים שלא להקדים ולהגיש מן המוכן מושגים תיאורטיים מדי כמו תורת החלקיקים האטומית המוצגת רק בחטיבה העליונה

אכן, גם בתחום הארגוני יש לבתי ספר ולדורף חזון. אנו מאמינים שהאווירה הנוצרת בין המבוגרים ויחסי העבודה ביניהם משפיעים במובנים עמוקים ביותר על התלמידים. המורה ניצב בדרך חינוכית זו במקום חשוב ביותר והכוונה לתת לו את מרב החופש והמרחב כדי שיוכל לממש את עצמו, את יכולותיו וכישרונותיו, וכך להביא את עצמו במלוא אנושיותו בפני תלמידיו. הוראה משמעותית ומלאת חיים נובעת ממורים בעלי יוזמה, אחריות וחופש. מסיבות אלו מנוהל בית ספר ולדורף באופן משותף על ידי אותם מורים שרוצים לקחת חלק בניהול ולתרום מיכולתם וזמנם לקהילת בית הספר. אין בחינוך זה ניהול הייררכי אלא שיחה פתוחה וכנה בין המורים, שיחה שמשמשת כלי לעיצוב דרכו של בית הספר ולהתמודדות עם אתגריו. כל מורה שמעוניין בכך מוזמן לקחת חלק בקבוצת הניהול לאחר שנתיים של עבודה. מעבר לשיח הקבוצתי ולתהליכים בין המורים יש לכל מורה שנמצא בקבוצת הניהול תחום אחריות מסוים בחיי בית הספר, ובו הוא משמש למעשה מנהל. הניהול המשותף עשוי ליצור אווירה חינוכית ואנושית שתומכת באקלים בית הספר גם אם תהליכי קבלת החלטות נעשים לעתים לאט יותר ומחייבים דיונים ופגישות.

בית הספר ולדורף הראשון הוקם ב-1919 ובמדינות רבות באירופה ובארה"ב קמו בתי ספר נוספים בשנות העשרים של המאה הקודמת. לאחר יותר מתשעים שנות ניסיון, עשרות אלפי בוגרים ומחקרים על בוגרים רבים ניתן היום לומר כי בוגרי בית ספר ולדורף מתמודדים בהצלחה – לפי הקריטריונים המקובלים – עם משימות החיים השונות. במדינות אירופה ובארה"ב שיעור הבוגרים שממשיך ללימודים גבוהים עולה בהרבה על השיעור הממוצע, וכך גם שיעור המסיימים לימודים והממשיכים לתארים מתקדמים. התפלגות המקצועות שבוחרים בוגרי ולדורף דומה ברוב המחקרים להתפלגות הרגילה בארץ שבה נערך המחקר. בארץ נערך עד כה מחקר אחד על בוגרי בית ספר ולדורף, והוא מראה כי הם מתמודדים בהצלחה עם אתגרי החיים בישראל לאחר בית הספר: בשנת השירות, בשירות הצבאי ובלימודים אקדמיים. נתון נוסף חשוב הוא שרוב רובם של בוגרי חינוך ולדורף שולחים את ילדיהם לגנים ולבתי ספר ברוח חינוך ולדורף.